טבעות - מה הן ואיך לשמור עליהן?

עיבוד ועיצוב
יצרני הטבעות מקבלים את הסגסוגת כחומר גלם ובידיהם הבחירה לעצב את הטבעת בשתי שיטות: "עיבוד קר" ו"חישול חם".
עיבוד קר:
תהליך ה"עיבוד הקר" המכונה גם "חישול קר", פירושו כיפוף ולחיצת חומר הגלם לצורתו הסופית באמצעות מכונות ענק מפלצתיות בטמפרטורת החדר.
חישול:
תהליך החישול מחייב חימומה של הסגסוגת (חומר הגלם) לטמפרטורה של כ- 420C° קודם שניתן יהיה לצקת אותה לתבנית בה תקבל את צורתה הסופית.
הודות לעיצובן המתוחכם מצטיינות הטבעות המיוצרות בשיטה זו בכוח קריעה גבוה יותר, משקל נמוך ותפעול נוח, אבל כמו תמיד אין ארוחות חינם ולכן מחירן גבוה יותר.
חשוב לציין כי גם העיבוד הקר (עם מכשור מתאים וניסיון רב) מאפשר לקבל תוצאות קרובות.

משעוצבה הטבעת לצורתה הסופית, יש לנו מתכת בצורת טבעת, גוף הטבעת והגשר עוברים טיפול תרמי שמביא למיצוי חוזקם (כלומר עכשיו מעניקים לחומר את החוזק שעליו אנחנו סומכים כל כך והוא גדול פי כמה מחוזקה של סגסוגת שלא טופלה).

השלבים הם:

1. השרייה בתמיסה חמה בטמפ' של °c480 למשך כשעתיים, על מנת להמס את המשקעים הנוצרים על ידי רכיבי הסגסוגת.
2. העברת הטבעות לצינון במים ליצירת תרכובת רוויה מוצקה. הליך זה מונע היווצרותם של משקעים גדולים המחלישים את המתכת.
3. "התיישנות מואצת" של הסגסוגת בחום של כ- °c120 למשך 24 שעות.
4. קירור על-ידי אוויר. תהליך זה מאפשר עיצוב וסידור מבוקר של משקעים קטנים בהרבה (מיקרוסקופיים) החיוניים כדי להעניק למתכת את חוזקה הסופי.
5. תוצאת הליך החימום והקירור, כאשר הוא מתבצע על פי הספר נקרא T6 temper... או במילים אחרות "טבעת חזקה לאללה…". ובדרך כלל מרבית היצרנים משתמשים בתהליך זה.
6. השלב הבא הוא שלב הגימור: (הוספת חן ברק ויופי) הטבעות מועברות למכלים גדולים מסתובבים על ציר (כמו מערבלי בטון) המלאים באבנים שמשייפות ומסירות את הקצוות החדים. כדי להשיג את הגימור העדין והסופי, מועברות הטבעות למכלים שבהם מסבים כדוריים עדינים. שיוף זה מקנה לטבעת פני שטח חלקים ומבהיקים.

צבע – לא פחות חשוב:
למרות שרבים טועים לחשוב כי ההבדל בין טבעת רגילה לצבעונית הוא הבדל קוסמטי בלבד, הרי שיש בו הרבה מעבר לכך. הליך אלקטרו כימי זה (תהליך אנודזציה) של הוספת צבע לטבעת כולל חמישה שלבים ומשנה את שטח הפנים לאלומיניום מחומצן- חומר קשיח כמעט כמו יהלום.
תהליך האנודזציה יוצר שכבה עבה ועמידה יותר משכבה הנוצרת בעקבות ההליך ההתחמצנות הטבעי בטבעת ללא צבע.
אחידות וקשיחות הציפוי ניתנים לשליטה באמצעות קביעת חומציות וטמפרטורת התמיסה המשמשת לתהליך. כדי להשיג את הצבעים השונים אותם אנו מכירים, נטבלים החלקים שעברו את תהליך האנודזציה במכלי צבע בהתאם.
השלב האחרון הוא אטימת פני הטבעת על ידי טבילת הטבעת במים מזוקקים לטבעות שאינן צבועות, ובאמבט המכיל תמיסת ניקל חומצתי לטבעות צבעוניות.
בעקבות תהליך האנודזציה ובהתאם לאיכותו ולעובי השכבה המעובדת, יעוכבו תהליכי החמצון (הגנה החשובה במיוחד למצבי שימוש קשים כגון סביבת מים מלוחים). מאחר והחלקים הפנימיים של מנגנון הגשר עשויים לצבור לחות, הם רגישים ביותר לתהליכי החמצון ועל כן תהליך האנודזציה חשוב עבורם במיוחד.
"אנודזציה קשיחה" הוא תהליך שונה המשמש ליצירת שכבה אפורה עבה במיוחד על פני ציוד החשוף לבלאי קיצוני כמו מכשירי חיכוך לגלישה (שמיניות, מזכיר לכם משהו ?) אולם כאשר נשחקת שכבת מגן זו, נחשפת שכבת האלומיניום הפגיעה שתחתיה לבלאי מואץ, המותיר קצוות חדים העלולים לפגוע בחבל.
ישנן טבעות העשויות פלדה והן מומלצות בעיקר לעבודה ולחילוץ בשל יכולות חוזק הקריעה הגבוה שלהם והעמידה בפני חיכוך. ומנגד, משקלן גבוה והן דורשות טיפול ואחזקה בתכיפות גבוהה יותר.

כיצד נשמור על טבעות
כללי
שמור כי פני הטבעות יהיו חלקים לגמרי ונטולי ל זיז\ חלק חד שעלול לפגוע בחבל. על מנת להסיר חלק חד יש לשייף בעדינות את האזור עם נייר לטש. אם ליטוש אינו עוזר, פסול את הטבעת לשימוש!
נקה את הטבעות וטפל בהן בסיכה לאחר פעילות במים מלוחים או באוויר מלוח.

ניקוי
נקה היטב את אזור שער הטבעות מאבק ולכלוך. אם דרוש ניקוי נוסף, ניתן לנקות במי סבון פושרים, לשטוף היטב, ליבש ולרסס את אזור השער ב- WD40 או בחומר סיכה אחר - עדיף בסיכה "יבשה" כגרפיט על מנת למנוע ספיחה של לכלוך לתכשיר השמנוני. נגב את עודפי החומר. 

אחסון
אחסן את הטבעות במקום יבש, הרחק מאוויר לח או סביבה מלוחה, הרחק מציוד או בגדים רטובים וחומרים כימיים העלולים לגרום לקורוזיה. 
בדיקה
ערוך בדיקות לטבעות. בחן היטב האם ישנם סימני קורוזיה או סדקים. על כל טבעת להיפתח ולהסגר בקלות. אם הגשר מכופף שלא בזוית המקורית או שיש חשש לפגיעה בגשר (מקרים בהם הטבעת נפלה מגובה רב) - פסול את הטבעת לשימוש.